איך המחסור במורות קשור אלינו, ההורים?
עם פתיחת שנת הלימודים, אנו שוב עדים לנתונים המדאיגים אודות המחסור החמור באנשי חינוך ותוהים איך הדבר ישפיע על ילדינו בשנת הלימודים הקרובה. כהורים, אנו
עם פתיחת שנת הלימודים, אנו שוב עדים לנתונים המדאיגים אודות המחסור החמור באנשי חינוך ותוהים איך הדבר ישפיע על ילדינו בשנת הלימודים הקרובה. כהורים, אנו
הופך את הרגעים הקטנים ביום הלימודים להזדמנות לחיבור אמיתי בכיתה יומן 'מצמיחים' הוא ארגז כלים פיזי, מעוצב וסופר-פרקטי, שמלווה אתכם לאורך כל שנת הלימודים ומותאם
בכל כיתה אני פוגשת ילדים מצחיקים, אבל לעיתים יוצא לי לפגוש ילד/ה שממש מזוהים עם תפקיד הליצן. יש ליצנים שפשוט אוהבים חוש הומור וצחוק, יש
בגיל השלישי לא תמיד קל למצוא חברים חדשים או לשמור על חיי חברה פעילים. אבל דווקא שם טמון המפתח לבריאות נפשית, לתמיכה הדדית ולתחושת ביטחון.
מחנכת יקרה, לפניך מערך קצר שתוכלי להעביר בכיתתך לקראת יום המשפחה הקרב ובא. 1. מי כמוני: הסבירי לתלמידים: כולם יעמדו ליד הכסאות שלהם. אני
הורים יקרים, הילד/ה שלכם עבר/ה השבוע סדנת מצמיחים? אם כן, כדאי שתקראו. אתם ההורים – מהווים חלק בלתי נפרד מהאקלים הכיתתי. אתם אמנם לא נמצאים
לכולנו ברור כמה חשוב שילדים ירגישו שייכות לכיתה. אבל רגע לפני שנעבור לאיך גורמים לזה לקרות…בואו נדבר על מדוע בעצם לבני האדם חשוב כל כך
בשנים האחרונות התגבר המחסור במורים, מחנכות ואף מנהלות. בין הסיבות המיוחסות לכך ניתן למנות את מעמדם הנמוך מאוד של המורים בישראל (שני מהסוף בהשוואות בינלאומיות),
"אני רוצה לאפשר לו לבלות, להסתובב עם חברים, להיות עצמאי, ומצד שני אני דואגת, חוששת שיגרר אחרי אחרים לדברים בעייתיים…" מזדהים/ות? חודשי הקיץ מציבים אותנו
הידעתם? ב – 64% ממקרי הפגיעה בילדים ונוער שארעו ברשת בשנת 2022, הפוגעים היו בעצמם קטינים! כמורים, עלינו לייצר שיח ולתת לתלמידים מידע וכלים שיאפשרו
>> בסוף העמוד יש תרגום לערבית אנשי ונשות חינוך רבים מדווחים שהתוקפנות בכיתות מגיעה לשיאים חדשים לאחר השנתיים המורכבות שעברו על התלמידים. אז איך
עבור התלמידים/ות שלנו, רצח רבין הוא משהו שלקוח מספרי ההיסטוריה.אבל השיסוי, ההסתה, האלימות – הם עדיין כאן, ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להעביר להם את
על מנת שיתרחש חרם – הכיתה צריכה לאפשר זאת. בעוד שתופעות כמו מריבות וגילויי תוקפנות שונים יקרו באופן נורמטיבי בכל כיתה/קבוצה, חרם, הוא מופע קיצוני
הסטטיסטיקה העגומה מראה שב – 60% מהכיתות בישראל התרחש חרם.חלק גדול מהילדים המוחרמים לא משתפים בחוויה הקשה שהם עוברים וגם הילדים ש'צופים מהצד' לא בהכרח
כלים חשובים בנוגע לסמארטפונים בגיל צעיר. בכיתה ד' סיפרה לי הבת שלי ש"גילי התעצבנה על דנה והוציאה אותה מהקבוצת וואטסאפ של הבנות".כששאלתי אותה מה היא
מה לעשות כשהילד שלי נמצא בחבורה שמדירה ילד אחר? בכנות? יש בי חלק שמבין אותו. למה הוא צריך לשחק עם מישהו שמעצבן אותו? האם אני
לקבלת עלון פעילויות מצמיחים בבתי-הספר: