התוקפנות והאלימות בבתי הספר בישראל נמצאות במגמת עלייה מתמדת (דוח טאליס 2018).
מצמיחים – גוף הידע הבכיר בישראל להפחתת אלימות בבתי הספר מתמחה בהכשרת צוותי חינוך להתמודד באופן יעיל עם תוקפנות בקרב ילדים ונוער ויצירת סביבה קבוצתית 'מצמיחה'.
למעלה ממאה חמישים אלף אנשי ונשות חינוך, הורים ותלמידים.ות מכלל המגזרים ובכל רחבי ישראל הוכשרו וחוו את המודל הייחודי שפיתחנו.
מודל 'כיתות מצמיחות' הינו מודל ייחודי ופרקטי המשלב למידה רגשית חברתית (SEL), מבוסס על מחקרים אקדמיים בשילוב ניסיון שטח עשיר, ומציג תוצאות מדידות של הפחתת תוקפנות ושיפור אקלים חברתי בכיתות.
הצטרפו אלינו ליצירת השינוי.
לחצו כאן לצפיה בסרטון קצר שמסביר מי אנחנו ומה אנחנו עושים >
71%
מהמורים.ות דיווחו שהשתלמות בשיטת מצמיחים תרמה להם במידה רבה לטיפול באקלים החברתי בכיתה
69%
מהמורים.ות דיווחו שהסדנה נתנה להם כלים להתמודד בהצלחה עם גילויי אלימות ותוקפנות בכיתה
91%
מהתלמידים דיווחו שבעקבות סדנת מצמיחים יימנעו משליחת הודעות פוגעניות ברשת
81%
מהתלמידים דיווחו שבעקבות סדנת מצמיחים ילדים בכיתה יתערבו כדי להגן במקרי פגיעה ובריונות
הצטרף/י לעיגול לטובה ועזר/י לנו להגיע ליותר ילדים ויותר כיתות רוויות סבל, תוקפנות ובריונות ולתת בידיהם כלים להתמודדות ומניעה של אלימות ולשיפור משמעותי של האקלים החברתי.
ספר הדרכה ראשון מסוגו לאנשי חינוך והורים להתמודדות והפחתת בריונות רשת בקרב ילדים ונוער.
בספר תמצאו כלים וטכניקות מה”שטח”, להפחתת תוקפנות רשת יום-יומית בין ילדים:
תרצו לקרוא פרק מהספר? לחצו כאן.
“מצמיחים ברשת” הוא אחד הספרים החשובים של העת האחרונה. הורים, מחנכים, מדריכים, זהו המפתח להבין את עולמם של הילדים בעידן הטכנולוגי. גישת מצמיחים היא בין הגישות הבודדות שמסוגלות לחולל שינוי אמיתי ולהוביל לחיים דיגיטליים מיטביים. לקרוא ולהפנים. (אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט הישראלי).
אם נשאל את הילד.ה שלנו אם יש אלימות בבית הספר שלו, יכול להיות שהוא יגיד שאין. אלימות נתפסת אצל רבים מאיתנו, ובטח אצל ילדים בתור 'מכות' ופגיעות פיזיות. אבל אם נשאל את הילד.ה שלנו "מה גורם לילדים בכיתה שלך כאב וסבל?" נקבל תשובות מגוונות שאולי יפתיעו אותנו.
אלימות יכולה להיות השפלות בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית, קללות וירידות בהפסקה, 'כאפות' מכאיבות שניתנות במסווה של משחק, הפצת שמועה שתגרום לאחרים להתרחק מאותם ילד או ילדה ובמקרים חמורים גם חרם.
דו"ח טאליס האחרון (2018), שאוסף נתונים מכל מדינות ה OECD, מראה שבישראל יש מגמת עליה בשנים האחרונות באלימות בבתי הספר – הדו"ח נשען על דיווחים של מנהלי.ות בתי ספר, ובודק סוגים שונים של אלימות ותוקפנות – אלימות פיזית, מילולית, פגיעה ברכוש ועוד. האלימות בבתי הספר בישראל גבוהה מהממוצע של מדינות ה OECD, ובעוד שרבות ממדינות אירופה מראות מגמת שיפור בנושא, בישראל המצב מחמיר.
האלימות בבתי הספר בישראל היא חוצת מגזרים, אוכלוסיות ואיזורים גאוגרפיים – יהודים, ערבים, חילוניים, דתיים, שכונות מצוקה ושכונות יוקרה.
רוב התוכניות לטיפול והפחתת אלימות בבתי הספר מתמקדות ב'בריונים' ובפיתוח כישורים רגשיים וחברתיים כגון העלאת אמפתיה, דחיית סיפוקים והתמודדות עם תסכול.
למה זה לא עובד? התכניות הללו נשענות על גישה לפיה ילד שנוקט בתוקפנות, הוא ילד עם קושי רגשי או עם כישורים חברתיים שדורשים שיפור. בפועל, יותר ויותר מחקרים מראים שרוב התוקפנות בקרב ילדים, נגרמת על ידי ילדים בעלי כישורים נורמטיביים ואפילו גבוהים ועם מעמד חברתי טוב בקרב קבוצת הילדים. התוקפנות לרוב, לא נגרמת בגלל התפרצות ואובדן שליטה, היא משמשת ככלי במאבק של ילדים ונוער על מקום ומעמד בקבוצת השווים.
הצטרפו לרשימת תפוצה
WhatsApp us