יום הזכרון לרצח רבין – על מה באמת חשוב שנדבר עם התלמידים/ות שלנו?

עבור התלמידים/ות שלנו, רצח רבין הוא משהו שלקוח מספרי ההיסטוריה.
אבל השיסוי, ההסתה, האלימות – הם עדיין כאן, ואנחנו צריכים למצוא את הדרך להעביר להם את הנושא הזה בצורה שתיגע בהם, שתייצר מודעות, תעורר לפעולה ותשמור על כולנו מרצח נוסף.

איך נעשה את זה?

1. נייצר עניין וחיבור רגשי לנושא

נבחר את הנושא שבו אנחנו רוצים להתמקד ונדבר עליו בהקשר של החיים שלהם. אם אני רוצה לעורר מודעות למריבות שמתלהמות ולשיסוי של קבוצות זו בזו, אני אשאל שאלות על החוויה שלהם/ן:
  • תגידו, תרימו יד כל מי שיצא לו/ה להיות חלק מוויכוח סוער?
  • למי פה יצא להיות בוויכוח כזה ולראות ילדים "מהצד שלי" שקצת הגזימו?
  • לשאול כמה ילדים שהרימו יד – מה מבחינתך היה מוגזם? אתה חושב שעוד ילדים חשבו כמוך?
המנגנון של וויכוח ומחלוקת, שמתלהטים עד לכדי אלימות (שיכולה להיות פיזית וגם יכולה להתבטא למשל בחרם), או של תופעות כמו קהל שמלבה את האש, וקהל אחר שמהווה רוב דומם ולא מתערב – את כל אלו ילדים חווים ורואים גם בכיתה ובהפסקות בית הספר.
אנחנו רוצים ללמד אותם לזהות מצבים בעייתיים, ללמד אותם את המשמעות של 'לחמם' ולהסית ולעודד אותם להתערב ולעזור.
אחרי שאני כילד נזכר ומדבר על סיטואציות בהן אני ראיתי או חוויתי איך ילדים נגררים נגד ילד אחר, אולי מפיצים שמועות פוגעות על מישהו שהם מסוכסכים איתו, או עוברים במריבה לעלבונות אישיים שיש בהם חוסר הגינות בעיני – יהיה לי קל יותר להבין איך גם ברמה חברתית נוצרת אווירה בעייתית של הסתה ואלימות.

2. נדבר על שיסוי והסתה

איך בחיים שלנו נראית הסתה, איך מזהים את זה, ואיפה זה 'מבאס' או פוגע בנו ברמה האישית:

  • מי פה מתבאס לפעמים שיש וויכוח בין ילדים בכיתה וזה הופך לשני צדדים "או שאתה איתו או איתי"?
  • מילה אחת שאפשר לומר על כיתה כזו, ששם הכל שחור או לבן, אין באמצע, או שאתה איתי או שאתה נגדי? (לאסוף כמה תשובות קצרות של מילה)

בואו נדבר על נורמות של יצירת מחנות, וקיבוע של אדם כאויב. אחרי שנדבר ברמת הכיתה, אפשר לשאול את הילדים איזה ביטויים יוצא להם לשמוע בתקשורת/פוליטיקה שמייצרים הסתה ושנאה ולשתף אותם בביטויים ותמונות שהופיעו בתקופה לפני רצח רבין (בוגד, נאצי…)

3. נדבר על הרוב הדומם ועל מה אנחנו כצופים מהצד יכולים וצריכים לעשות

  • מה הגבול בכיתה שלנו? כמה רחוק וויכוח וחוסר הסכמה יכולים ללכת בכיתה שלנו?
  • מה מבחינתנו "קו אדום" – רגע שאנחנו עוצרים ואומרים – "זה מוגזם, ככה לא מתווכחים"?
  • מה הגבול במדינה שלנו?
  • למי קרה שהוא ראה מהצד וויכוח שקצת יוצא משליטה, אבל חשש להתערב?
  • איך אנחנו יכולים – למרות החשש – להתערב/לפעול במצבים כאלו בחיים שלנו (בכיתה, ובהיבט רחב יותר במדינה)? 
  • האם יש הבדל בין ההתנהגות שלנו כצופים מהצד ברשתות החברתיות לעומת פנים אל פנים?

נקודות חשובות לשיח כיתתי

מו תמיד אנחנו ממליצים לעשות שיח בישיבה במעגל
 –  כדאי להשתמש בשאלות בהן התלמידים עונים בהרמת יד – זה מאפשר לכולם להשתתף ומייצר אמירה כיתתית
 – מדי פעם מזמינים מספר ילדים לשתף בכמה מילים.
 – חשוב!! בלי שמות. אמרו לילדים לא לנקוב בשמות של ילדים אחרים – זה בסדר שילד יגיד שמבחינתו לגלות סודות של מישהו שאני רב איתו – לא מקובל, אבל לא נרצה שהוא יציין מי נהג כך.
 
  •  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רוצה לקבל מאיתנו עדכונים וחומרים נוספים?

דילוג לתוכן