הסטטיסטיקה העגומה מראה שב – 60% מהכיתות בישראל התרחש חרם.
חלק גדול מהילדים המוחרמים לא משתפים בחוויה הקשה שהם עוברים וגם הילדים ש'צופים מהצד' לא בהכרח מספרים. המשמעות היא שגם בכיתה של הילד/ה שלנו יכול להיות מצב של חרם ואנחנו כלל לא נדע.
אז מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי למנוע את התופעה?
1. לשאול את השאלות הנכונות
שאלו את הילדים שלכם/ן שאלות שמכוונות לאכפתיות ותשומת לב לאחר:
- תגיד, יש ילד בכיתה שלך שאין לו עם מי לשחק בהפסקה?
- יוצא לך לראות שילדים אומרים לאחרים לא לשתף מישהו או לא לדבר עם מישהו שהם בריב איתו?
- יש לך בראש ילד או ילדה מהכיתה שלדעתך מציקים לו קצת יותר מדי?
- קבעתם לכדורגל? איזה כיף. כולם מוזמנים?
2. דברו עם הילדים על תופעת החרם
ברגע האמת אם ילד או ילדה מקובלים וכריזמטיים יובילו חרם, הילד שלכם יצטרך להתמודד עם לחץ חברתי, עם הרצון להיות חלק מהחבורה, עם החשש שאם לא ישתף פעולה יפנו את החרם נגדו ועוד. חשוב לדבר על סיטואציה של חרם, מה ניתן לעשות במצב כזה ולחדד שמי שמשתף פעולה עם חרם הוא בעצם קצת נגרר ('פראייר') למריבה שהיא בכלל לא שלו, ושמארגן החרם יכול באותה מידה עוד שבוע להפנות את החרם נגד מישהו אחר.
3. תנו לילדים כלים לדיווח והתמודדות
הסבירו להם שתמיד קל יותר לעזור ולהתערב כקבוצה, ולכן כדאי למצוא ילדים נוספים שאיכפת להם ולפעול יחד. דברו איתם על האפשרות לדווח למבוגר – גם אם כפתק אנונימי למורה. שאלות שכדאי לשאול בנושא:
- אם חבר טוב שלך היה עובר חרם – מה היית רוצה שילדים אחרים יעשו כדי לעזור לו?
- יש לך בראש מבוגר/ת שאליהם כדאי לפנות אם יש חרם בכיתה?
- איך היית רוצה שאני אפעל אם תבוא/י לספר לי כזה דבר?
ואם בכיתה של הילד/ה שלי יש כרגע חרם?
טיפול בחרם הוא מורכב ותפקוד של הורי הכיתה כקהילה תומכת הוא קריטי.
אם יש בכיתה של הילד/ה שלכם ילד או ילדה מוחרמים, כך תוכלו לסייע:
- עודדו את הילדים לשתף את הילד המוחרם. אין צורך שיהיו החברים הכי טובים שלו, אבל הזכירו להם שכל מחווה חברית בזמן זה שווה המון לילד המוחרם.
- עודדו אותם להיפגש עם המוחרם אחה"צ, גם אם הם מפחדים לשוחח עמו בזמן הלימודים.
- גייסו הורים נוספים לנושא ופעלו לבניית מחתרת לשבירת החרם – זכרו …ילד אחד קל להחרים… ושלושה ילדים יחד כבר כמעט בלתי אפשרי…
- חשוב לשתף את ילדי הכיתה במקרים אישיים דומים של המורים או ההורים – אפשר ליזום פגישה מורה או הורה אשר חוו בעבר מקרה אישי של פגיעה מסוג אלימות, חרם, הקנטות וכדומה.