עם פתיחת שנת הלימודים, אנו שוב עדים לנתונים המדאיגים אודות המחסור החמור באנשי חינוך ותוהים איך הדבר ישפיע על ילדינו בשנת הלימודים הקרובה. כהורים, אנו חשים חסרי אונים מול המערכת, כיוון שאין ביכולתנו להשפיע על השכר ותנאי ההעסקה או על הצפיפות בכיתות. אבל יש דבר אחד משמעותי שנמצא לחלוטין בשליטתנו: התקשורת שלנו עם צוותי החינוך.
מורות רבות מדווחות שאחד הגורמים המרכזיים לשחיקה ולעזיבת המקצוע הוא דווקא המפגש עם ההורים. זה מתבטא בהתערבות בנושאים מקצועיים, בסגנון פנייה בוטה, ובשליחת הודעות בשעות לא שעות.
וכמובן, השיח הסוער על המורה וביה"ס בקבוצות הוואטסאפ של הורי הכיתה מלבה את העניין. נכון, מרחב לשיח פתוח בין הורים הוא חשוב, אך קבוצות אלו הופכות לעיתים קרובות לזירת ביקורת משתלחת.
נסו לדמיין את עצמכם נכנסים בבוקר למשרד, רגע אחרי שחטפתם צעקות בטלפון, או אחרי שגיליתם שמתנהלת עליכם שיחה עסיסית ומכפישה בקבוצת הוואטסאפ של הקולגות. עם אילו אנרגיות תתחילו את יום העבודה? כך המורות פוגשות את הילדים שלנו בבוקר.
בשנים האחרונות עוד ועוד בתי ספר ורשויות בוחרים להשקיע בשיפור התקשורת בין הורים למורים, בראש ובראשונה- למען הילדים. כשיש שותפות ואמון בין המבוגרים, היכולת לקדם את הילד גדלה משמעותית. בנוסף, השותפות הזו שומרת על תחושת הרווחה הנפשית של המורות ומונעת שחיקה, ובמקביל מעניקה להורים שקט נפשי כשהם שולחים את היקר להם מכל לבית הספר. במסגרת עבודה משותפת עם צוות מנהיגות הורית נפלא בגני תקווה, ניסחנו כמה עקרונות פשוטים להתנהלות בוואטסאפ, שיכולים לחולל שינוי בתקשורת עם צוותי החינוך.
השינוי יכול להתחיל כבר בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה שלנו.
מוזמנים לשמור את העקרונות, להעביר אותם בקבוצת ההורים ולפתוח איתם שיחה בתחילת השנה.
כי תקשורת טובה יותר בין הורים לצוות החינוכי היא לא רק דרך לשמור על המורות והמורים שלנו — היא דרך ליצור לילדים שלנו בית ספר שטוב יותר להיות בו.
