התמודדות עם חרם חברתי

ב – 60% מהכיתות בישראל התרחש חרם. (מכון טאוב)
על אף העיסוק הרב בעולם החינוך והתקשורת בתופעה המדאיגה של החרמות, עדיין קיים קושי רב לטפל בהצלחה בנושא. האמת היא שאין מתכון קסם למניעה והתמודדות עם חרם, אך על אף המורכבות יש מספר קוים מנחים ועצות בנוגע לפעולות שחשוב ליישם או להימנע מהן.
מרכז מצמיחים מתמחה מזה שני עשורים בסיוע והנחיית צוותי חינוך והורים בנושא חרמות. אספנו עבורכם/ן מספר עצות חשובות של עשו ואל תעשו שיקלו עליכם/ן לטפל ולהתמודד עם נושא כאוב זה.

תוכן עניינים

להבין את מנגנון החרם

החרם מהווה נשק אכזרי ורב עוצמה בעולם הילדים. הוא מתרחש לרוב ללא התראה, ללא סיבה אמיתית, מייצר חרדה וחוסר וודאות לגבי האם ומתי יסתיים. מבוגרים רבים נושאים איתם זיכרונות טראומטיים מחרמות בילדות, ואין פלא שהנושא מעסיק הורים ואנשי חינוך ללא הפסקה. 

בשנים האחרונות הפך עידן הרשתות החברתיות את ההתמודדות עם תופעת החרם לקשה עוד יותר עבור המוחרם, שכן הרשת מאפשרת לחרם לחרוג ממסגרת הלימודים אל המרחב הפיזי של חייו האישיים של התלמיד (מחשב, פלאפון) ולאורך כל שעות היממה.

חרם הוא מצב בו קיימת התארגנות קבוצתית נגד ילד, שיכולה להתבטא בהתעלמות מכוונות או בתוקפנות. 

פעמים רבות יש נטייה להגדיר כל מצב של בדידות ודחיקה לשוליים החברתיים כחרם, אבל אם רוצים לטפל ביעילות בתופעה, חשוב שנדע להבחין בין מצבים שונים. מצב בו ילד או ילדה סובלים מבדידות ולא מוצאים חברים, אבל אין התארגנות שמכוונת נגדם – אינו חרם, ולכן על מנת לעזור לאותם ילדים/ות בודדים/ות נצטרך לפעול באופן שונה. 

למה ילדים מארגנים חרם? 

הילדים המחרימים יכולים להציג שלל סיבות, אבל המניע האמיתי לחרמות קשור כמעט תמיד לרצון במעמד חברתי: 

  • מארגני החרם לרוב יהיו ילדים כריזמטיים ופופולאריים אשר מעוניינים להחליש מישהו שמאיים על מעמדם (יתכן שהמוחרם היה ממש עד אתמול חבר שלהם וייתכן שמדובר בילד חדש שזוכה להרבה תשומת לב)
  • לעיתים ילד שרוצה לבסס את מעמדו בקבוצה, יפגין את כוחו על ידי גיבוש קבוצה שתתנגד ותציק לילד או ילדה חלשים. 

 

לצד זה קיימים מצבים בהם ילדי הכיתה חשים דחיה או כעס כלפי ילד או ילדה מסוימים בגלל סיבה פיזית או התנהגותית – ילד שנוהג באלימות, ילדה שהורסת באופן קבוע פעילויות, ילדים עם מוגבלות או שונות כלשהיא ועוד.

התמודדות עם חרם – עצות להורים

אחד הנושאים שהכי מטרידים אותנו כהורים הוא מה יקרה אם יחרימו את הילד/ה שלנו ואיך נכון לנהוג. הכאב וסערת הרגשות גורמים לנו המבוגרים פעמים רבות להתערב בצורה שעלולה רק להחמיר את המצב, לכן חשוב שנפעל בצורה נכונה על מנת להגיש את הסיוע והתמיכה היעילים ביותר. אז מה לעשות? ומה לא לעשות? 

כדאי לעשות

  • גרמו לילדכם להאמין שהחרם מוגבל בזמן (גם אם זה לא נראה כך). אחד הקשיים העצומים בהתמודדות עם חרם, הוא החשש שכך יהיה תמיד. הפגינו אופטימיות וביטחון והבהירו שהמצב פתיר וזמני.
  • נסו לברר בשיחה איך התחיל כל העניין – התרכזו בשיח אמפתי ותומך ולא בבירור מה הילד עשה לא בסדר. מטרת השיחה היא לבדוק עם הילד מי הם הילדים שמובילים את החרם. בדרך כלל יש מעט מובילים, והרבה שנגררים או שותקים מהצד. קל יותר להתמודד, מעשית ורגשית, עם קבוצה מוגדרת של פוגעים מרכזיים מאשר עם הכיתה כולה. מטרה נוספת של שיחה כזאת היא לברר אם יש עוד ילדים בכיתה שמרגישים מאוימים או שסובלים מאיומי חרם. ברגע שהילד לא יהיה מבודד אלא בברית עם ילדים נוספים – הם יוכלו לסייע אחד לשני. 
  • גייסו דמויות בוגרות ומשמעותיות בבית הספר לתמיכה – חשוב לערב אשת צוות בעלת כלים ויכולת לסייע, כמו יועצת או רכזת חברתית אבל בנוסף מבוגר/ת מצוות בית הספר שהילד סומך עליו ויכול לתת בו אמון, יכול להוות עוגן בתקופה כזו – בין אם מדובר באב הבית, מורה לחשבון או המזכירה. 
  • אפשרו לילדים שמשתתפים בחרם בשעות הבוקר להגיע לבקר אחה"צ. הימנעו מכל שיחה ורמיזה כלפיהם. אפשרו ל"מחתרת" לצמוח בטבעיות בקצב שלה.
  • יצירת שיתוף פעולה עם המחנכ/ת וצוות בית הספר הוא קריטי – לעיתים הורים מתקשים להכיל את העובדה כי ילדם מוחרם. זעמם מופנה פעמים רבות כלפי הצוות החינוכי ש”אינו עושה די”. חשוב דווקא ברגעים קשים אלו ליצור שיתוף פעולה עם הצוות החינוכי. כעסים והאשמות הדדיים מחלישים את שני הצדדים. רק שיתוף פעולה אמיתי יכול לסייע לילד הזקוק לכם כעת כל כך.
  • בתום החרם, על אף הקושי שלנו ההורים, חשוב לאפשר לילד לחזור להיות חבר של אלו שהחרימו אותו – לרוב הילד יודע טוב יותר מאתנו מה דרוש לו כדי לשרוד.

חשוב לא לעשות

  • אל תחליטו עבור הילד/ה כיצד להגיב – לנפגע/ת צריך להיות תפקיד מרכזי בהחלטה לגבי אופן התגובה לחרם החברתי. החרם מייצר תחושה של אובדן כוח ושליטה. כדי להחזיר לו את תחושת היכולת והשליטה חשוב שקורבן החרם יהיה מעורב בכל תהליך שתחליטו לנקוט בו. אל תקבלו החלטות עבורו. שתפו אותו בכל הדיונים ושיקולי הדעת, וכבדו את בחירותיו ואת החלטתו גם אם לדעתכם דרך אחרת הייתה טובה יותר. הוא צריך להרגיש שלם עם הפתרון ולחוש את התמיכה שלכם ואת האמון שאתם נותנים בו.
  • אל תשפטו ילדים שמנסים לשמור על קשר עם הילד המוחרם “בסוד” – הלחץ המופעל על הילדים הוא רב. חלקם ממש פוחדים לומר בוקר טוב לילד או לילדה המוחרמים. פשרה זמנית יכולה להיות פגישה אחר הצהריים שתישמר בסוד. כהורים נכון יותר שלא נשפוט את הילדים הללו בפני ילדינו המוחרם. חשוב לזכור כל קשר חברתי המחזק את הילד לאורך התקופה הוא מבורך. אם מגיעים ילדים לביתכם אל תזמו שיחה בנושא וזכרו שמפגשים כאלה עשויים להוביל בהדרגה לסיום החרם. 
  • התערבות מבוגרים חייבת להיעשות בצורה חכמה, עקיפה ולא מטיפה. עד להתערבות המורים או ההורים, אין לגיטימציה אמיתית לחרם והכוח המניע הוא היריבות עם המנהיג/ה יוזמ/ת החרם. התערבות כוח חיצוני (מורים/הורים), עשויה לתת למארגני החרם סיבה לגיטימית להסלים את המאבק – היות והילד/ה שעירבו את המבוגרים הופכים בעיני הילדים למלשינים ומשתפי פעולה עם המערכת.

התמודדות עם חרם בכיתה – עצות עשו ואל תעשו לצוות חינוכי

כדאי לעשות

  • עודדו ועזרו לארגן מחתרת (גם אם סודית) שתתנגד לחרם ותתמוך בילד.
  • נהלו שיח עקיף בכיתה על מנת לייצר אמפתיה כלפי קורבן החרם על ידי יצירת היזכרות של הילדים בחוויות דחייה אישיות שלהם.
  • נהלו שיח כללי בכיתה בנושא אפשרויות להתערבות ולדיווח במצבים שונים, בלי להתייחס לנושא החרם. פעמים רבות ילדים לא יודעים מה לעשות ונגררים מתוך חשש. חשוב למתג התנהגות של התערבות ועזרה כמעשה אמיץ ולספק לילדי הכיתה כלים פרקטיים כמו דיווח אנונימי, או דיווח/התערבות יחד עם ילדים נוספים ולא לבד.
  • שלבו את הילד/ה בפעילויות חוץ כיתתיות (מועצה ירוקה, רדיו או עיתון בית ספרי, ועדה כלשהיא, טיפול בגינה – כל פעילות עם ילדים מכיתות ושכבות אחרות), כך גם תספקו לו/ה חברה וגם תעצימו אותו/ה.
  • אתרו מקורות תמיכה עבור הקורבן בבית הספר – סיוע של מורה/חונך מכיתה בוגרת יותר/ איש צוות שהילד/ה מרגיש/ה בנוח איתו מהווה גורם משמעותי בהתמודדות עם חרם.
  • נסו להפגיש את הקורבן עם ילדות/ים מבית הספר שעברו חרם כדי לשאוב עידוד והבנה שמדובר במצב זמני.
  • בדקו האם יש צורך בטיפול וסיוע פרטני לילד (עבודה על כישורים חברתיים, התנהגות בעייתית וכדומה).
  • שמרו על קשר רציף ושקיפות מול ההורים. יידעו אותם איך בכוונתכם לפעול ותנו להם תחושת ביטחון, יש חשיבות עצומה לשיתוף פעולה מוצלח של ההורים והצוות החינוכי.

חשוב לא לעשות

  • הימנעו מלהציג את קורבן החרם או הוריו כאלו שסיפרו על החרם. עד רגע ההתערבות שלכם אין לגיטימציה אמיתית לחרם, חשוב לא לייצר לכיתה תרוץ לתיוג הקורבן כבוגד או מלשין. 
  • אל תשעו את מארגן/ת החרם – ענישה כמו השעיה הופכת את מארגן החרם לקורבן בעיני הכיתה ומייצרת כעס והתנגדות נוספים כלפי קורבן החרם. על אף שאנחנו רוצים צדק, אנחנו צריכים לזכור שהענישה נועדה להיות יעילה ולא להחמיר את המצב. 

רוצה

לשמוע עוד?

סדנאות

0

תלמידים

0

מורים

0

71%

מהמורים.ות דיווחו שהשתלמות בשיטת מצמיחים תרמה להם במידה רבה לטיפול באקלים החברתי בכיתה (סקר משב)

69%

מהמורים.ות דיווחו שהסדנה נתנה להם כלים להתמודד בהצלחה עם גילויי אלימות ותוקפנות בכיתה (טלסקר)

91%

מהתלמידים דיווחו שבעקבות סדנת מצמיחים יימנעו משליחת הודעות פוגעניות ברשת

81%

מהתלמידים דיווחו שבעקבות סדנת מצמיחים ילדים בכיתה יתערבו כדי להגן במקרי פגיעה ובריונות

רוצה לקבל מאיתנו עדכונים וחומרים נוספים?

דילוג לתוכן